הפסיקו לחכות לתנור שלכם: למה טיפול באמצעות אור אינפרא-אדום אכן יעיל
אם אתם עדיין משתמשים בשיטת זרימת אוויר חם, אתם בעצם משחקים משחק של המתנה. אתם מחממים את האוויר, ואז מחכים שהאוויר הזה יחמם את השבב. זה איטי מאוד. במפעלי שבבים, עיכוב כזה הוא קטלני.
אנחנו עברנו לשימוש בנורות טיפול באמצעות אור אינפרא-אדום מאושרות, כדי להיפטר מהצורך באוויר חם. במקום זרימת אוויר, אנחנו משתמשים בקרינה.
העברת החום למקום הנכון
העניין הוא שנורות אינפרא-אדום שולחות גלי אלקטרומגנטיים שפוגעים ישירות בשבב. אין צורך לחכות שכל החדר יגיע לטמפרטורה הרצויה – האנרגיה חודרת לשבב מיד.
כך, זמני הטיפול, שבעבר נמשכו דקות, נהפכים לשניות בלבד. כשעוברים למערכת אינפרא-אדום, אפשר לחסוך את העיכובים הנגרמים על ידי תנורי אוויר חם.
יותר שבבים, פחות בלגן
מערכות אוויר חם הן גדולות מאוד. צריך שטח גדול מאוד כדי להכיל את המאווררים וממירי החום.
נורות אינפרא-אדום? הן קטנות מאוד. אפשר להכניס אותן ישירות לציוד. בנוסף, מחממים רק את החלק שאכן חשוב, ולא את כל החדר.
זו פשוט חישוב פשוט: זמני טיפול מהירים פירושם יותר שבבים שעוברים דרך המערכת בשעה. זמני שהייה קצרים יותר, ועלות ליחידה נמוכה יותר. זה פשוט הגיוני.
החיסרון (כי תמיד יש אחד…)
אבל אור אינפרא-אדום אינו קסם. מכיוון שהחום מגיע מהר מאוד, קל מאוד לעבור את הטמפרטורה הרצויה אם מערכות הבקרה אינן מוגדרות כראוי.
צריך גם להיזהר מהחום העודף. אם המערכת אינה מאווררת כראוי, החום עלול לפגוע ברכיבים האלקטרוניים. צריך מאווררים שיכולים לעמוד בעומס, אחרת הנורות עלולות להישרף מוקדם מדי.
עצתי? שלבו את הנורות עם טמפרטורומטרים בעלי תגובה מהירה, ושמרו על מרחק קטן בין הנורה לשבב. כך ניתן לנצל את הקרינה בצורה מיטבית.