למה החיממים מסוג IP55 נשרפים בסופו של דבר (ואיך למנוע זאת)
כשאתם רואים את הסימון “IP55” על טופס המפרטים, אתם חושבים שהמכשיר שלכם מוגן מספיק. אכן, הסימון הזה מגן מפני אבק, אך הוא לא מגן מפני טיפות מים. אם אתם משתמשים בחיממים בעלי טכנולוגיית חימום אינפרא-אדום, יש לכם אויב חמור יותר – הנקודה בה החוטים נמצאים בקשר עם רכיב החימום.
כשהחיממים האלה נהיים חמים מאוד, החומרים שמשמשים לאטימה נאלצים להילחם לא רק במים, אלא גם בהתרחבות התרמית ובתהליכי חמצון.
נקודת השבירה
רוב החיממים הפשוטים משתמשים בחומרי אטימה פשוטים כמו גומי או סיליקון. הם עובדים טוב לזמן מה, אך לאחר מספר מאות סיבובי חימום, החומרים האלה נשברים. הם נהיים שבירים ונסדקים.
כשזה קורה, לחות חודרת לתוך המכשיר ופוגעת בחוטים החמים. החומרים שמשמשים לאטימה נשרפים, הופכים לפחם, ואז – פוף – יש לנו קצר חשמלי. זה קורה כל הזמן במכשירים מסוג “מסחרי”, שלא נועדו לעבוד 24/7.
הדרך הנכונה
אנחנו כבר מזמן הפסקנו להשתמש בחומרי אטימה פשוטים. במקום זאת, אנחנו משתמשים בתהליך אטימה מתקדם. בעצם, אנחנו מזריקים חומרי סיליקון מיוחדים לנקודת החיבור. זה יוצר חיבור מכאני איתן. הדבר הטוב ביותר? החומרים האלה לא מתכווצים או נשברים כשהחיממים פועלים בעוצמה מלאה.
אנחנו גם משתמשים בחוטי נחושת מצופים ניקל. זה מונע את חמצון החוטים בדיוק בנקודת החיבור, שם החומרים הזולים נשרפים בדרך כלל.
הערה חשובה
יש כאן תמורה: מכיוון שחומרי האטימה האלה כל כך איתנים, החוטים נהיים קשים יותר. אל תנסו לכופף אותם בחוזקה בפינות חדות במהלך ההתקנה. אם תעשו זאת, תגרמו ללחץ יתר על חומרי האטימה. עדיף להשאיר את החוטים במצב רגוע, כך שחומרי האטימה יוכלו לעבוד כראוי.
דבר אחרון: אם אתם מתקינים את החיממים במקום לח, בדקו היטב את חומרי האטימה של הכבלים. אטימה מושלמת של החיממים לא תועיל אם הכבלים מאפשרים למים להצטבר ממש בכניסה.