שמירה על חיממי האינפרא-אדום בחדר האמבטיה – בבטחה וביבשות
בואו נהיה כנים: התקנת חיממה חשמלית בחדר מלא באדים ומים זו דרך מסוכנת. טעות אחת יכולה לגרום לקצר חשמלי. כדי לשמור על הבטחה, עלינו להתמקד בשלושה דברים עיקריים: המארז, החיבורים והחיבור לקרקע.
התמודדות עם הלחות
רוב גלאי האינפרא-אדום הם “פתוחים”, כלומר הצינור שבו נמצא החום נמצא בחוץ. בחדר אמבטיה, זה יכול לגרום לבעיות חמורות. אי אפשר לאפשר לאדים להגיע לרכיבים החשמליים.
לכן אנו משתמשים במארזים בעלי רמת הגנה IP44 או גבוהה יותר. בעצם, אנו מכסים את הרכיבים החשמליים בזכוכית מחוממת או פולימרים עמידים לחום. זו דרך חכמה – החום עדיין יכול לעבור דרך המארז, אך טיפות המים נשארות בחוץ.
הנקודות שבהן עלולות להיות בעיות
אם החיממה נשברת, זה קורה בדרך כלל בחיבורים. אל תשתמשו בחיבורים זולים – הם לא אמינים. אנו מעדיפים חיבורים אטומים או מבודדים באמצעות חומרים סראמיים. אם אתם משתמשים בבסיס R7s, יש להפריד את החיבורים מהמתכת. אני גם ממליץ למרוח קצת שמן דיאאלקטרי על נקודות החיבור. זה מונע מהלחות לפגוע במתכת, וכך אין חמצון או נזק לחיבורים.
אמצעי הבטיחות
גם עם הבידוד הטוב ביותר, צריך להיות תוכנית גיבוי. אנו מחברים את המארז החיצוני לקרקע, ומחברים הכל למכשיר RCD או GFCI. אם יש דליפה קטנה, החשמל נקטע מיד. זה נותן לנו שקט נפשי, ואפשר להירגע בזמן האמבטיה.
הבעיה הקשה: חום מול אוויר
הבעיה היא שאי אפשר לאטום את המארז לחלוטין. אם עושים זאת, החוטים הפנימיים עלולים להישרף. צריך למצוא איזון – לאפשר לאוויר להיכנס, אך למנוע את חדירת המים. כמו כן, חשוב שהחוטים יהיו עמידים לעומס החשמלי. אם החוטים דקים מדי, יהיו ירידות מתח, והגלאי יתחיל להבהב – דבר שאיננו רוצים בבוקר קר.