כיצד למנוע מהחיממן של החדר האמבטיה להפוך למקור סכנה
בואו נהיה כנים: חדרי אמבטיה הם סיוט עבור מכשירים אלקטרוניים. יש שם אדים בכל מקום, ולפעמים גם טיפות מים. זו סיבה מצוינת לקיום דליפות חשמליות.
כשאנו יוצרים חיממנים באמצעות קרינת אינפרא-אדום, אנו משקיעים מאמצים רבים בנקודה אחת בלבד – המקום בו הצינור הקוורץ נפגש עם החיבורים החשמליים. שם בדרך כלל נוצרות הבעיות.
התמודדות עם הלחות
המעטפות הרגילות לא יכולות למנוע את חדירת האדים. כדי למנוע זאת, אנו משתמשים במבודדים מסוג סראמיקה, וכן בחומר אפוקסי חזק באזור בו החוטים נכנסים למעטפת. זה מונע מהלחות להגיע לחלקים החשמליים של המכשיר. טיפ נוסף: אם אתם משתמשים בחיבורי R7s או SK15, ודאו שהשקע שלכם הוא מסוג IP. אם החיבור לא יציב, עלולות להיווצר קצרים חשמליים. בחדר לח, זה עלול לגרום לקריסה מהירה של המכשיר.
החומרים
אנו משתמשים בקוורץ בטווח טוהר גבוה לייצור הצינור. למה? כי הוא לא נשבר כשהוא עובר מטמפרטורות נמוכות לגבוהות במהירות.
כדי למנוע מהחשמל להתפשט על פני השטח, אנו מוסיפים שכבת מבודד מיוחדת לקצוות החוטים. זה יוצר הפרדה ברורה בין החלקים החשמליים של המכשיר לבין המסגרת המחוברת לקרקע. זה יותר בטוח.
חום מול בטיחות
יש כאן ויתור: מנורות בעלות הספק גבוה נותנות חום מיידי, אך הן נהיות חמות מאוד. חום כזה עלול לפגוע בחומרי המבודד הזולים.
אנו משתמשים בחוטי סיליקון שיכולים לעמוד בטמפרטורות של עד 200°C. כך, המעטפת לא נמסה, והנחושת החשופה לא נחשפת לאוויר.
אך חשוב לזכור: לא משנה כמה טובים חומרי המבודד, חייבים לחבר את המכשיר למעגל GFCI. זה הכרחי בכל חדר אמבטיה. אנו יוצרים מנורות שאינן דולפות, אך עדיין חייבים לוודא שהמעטפת לא מאפשרת לאדים להצטבר סביב הבסיס של המנורה.
בסופו של דבר, אין מנורה שהיא באמת “עמידה למים”, אם המעטפת מאפשרת למים להצטבר על החיבורים החשמליים. חשוב לשמור על המכשיר יבש, ולוודא שהוא מחובר לקרקע. כך תהיה לכם בטיחות מלאה.